חי זנבי, אתם ידעתם שיום הכלב הבינלאומי חל היום??
באמת הרגשתי שקמתי קצת יותר כלבה מהרגיל, הבוקר, אבל לא היה לי מושג שזהו יום חגנו!
בואו נדבר רגע על המושגים האלה – “כלב” ו”כלבה”.
באיזה קטע מפגר, הם הפכו למילות גנאי?
האם יתכן, שעוד מתהלכים בינינו אנשים, שלא מכירים בעליונתם של כלבים על בני אנוש בכמעט כל פרמטר אפשרי, ובפרט בדרגות החמידות?
איך קורה שבשנת 2020 (טפי מלח מים שום בצל), יש שעדיין משתמשים בכינויים האלה לתיאור התנהגות נבזית ולא חברית?
מישהו כאן יכול לחשוב על חבר טוב ונאמן יותר מכלב?
כמה מבני האנוש שאתם מכירים חוטפים התקף פרכוסים אפילפטי לכבוד כל פעם שאתם חוזרים הביתה, כל יום?
כמה מהחברים האנושיים שלכם מלקקים לכם את כפות הרגליים?
עזבו, אל תענו על זה.
כמה מהם רודפים סביב הזנב של עצמם?
מתרגשים ומקפצים במקום לפני כל טיול, 3 פעמים ביום?
מוצאים פיסות קרועות, עבשות וחסרות תועלת של כלום, בזמן הטיול, מכריזים עליהן כאוצר וממהרים לחפור ולהחביא אותן באדמה?
כמה מהם עולצים למראה ערמת רפש?
מחייכים בלי הפסקה ומלקקים לכם את האף?
כ-מ-ה מ-ה-ם מ-כ-ש-כ-ש-י-ם ב-ז-נ-ב ???????
דוגרי – כמה מהם חמודים? בואו נקרא לילד בשמו.
לא המון, הא?
לסיכום, כפי שהוכחתי במאמר הנוקב והמטלטל הזה, כלבים הם הגזע העליון האמיתי, ואנחנו מצדיעים להם היום.
לחיי הכלבים והכלבות בחיינו – שלעולם לא ימוש חיוכם, ולא יושפל זנבכם.
אצ’מבה אוהבת אתכם בלבב פנימה