צלחת מאוירת עם ציור של אופני וינטג' עתיקים

תיאור

למה ככה?

כבת העמק וחובבת טיולים מושבעת, התחלתי לרכוב על אופניים עוד לפני שלמדתי ללכת.
אמנם האופניים הראשונים שלי לא היו אופני penny farthing עתיקים (כן כן, פארטינג, הא הא), אבל היו להם גלגלי עזר, אז אני משערת שזה היה מצחיק ומגוחך במידות כמעט דומות.
אני זוכרת גם את המעבר לאופניים "של גדולים", ואת אבא שלי רץ אחרי ומחזיק במוט מאחור, כדי לייצב אותי, או לתת לי בטחון.
אני זוכרת אותו משחרר, ואותי פורשת כנפיים, או גלגלים, ומממשיכה לבד. כמה דיוושים ראשונים בזיגזג אולי, אבל משם – מרחפת לי קדימה בבטחה.
אני אוהבת לדווש בשבילי העמק כל השנה, אבל בעיקר בחודשי החסד הספורים, שבהם שטיחיו הירוקים נפרשים מהר אל הר, ונעלמים באופק ערפילי שנדמה שלא נגמר.
אבל לא רק בעמק – דיווש היא גם הדרך המועדפת עלי לחוות את העיר, ובפרט את יפו-תל אביב, שם ביליתי בכמה מסעות אופניים מעניינים ומשעשעים במיוחד.

אוהבים לדווש, לטייל ולזוז? הצלחת הזאת היא בשבילכם.